November 21, 2013
NewZ מערכת ISM

חוקי העלאת גלשנים לרכבת

אלו ההנחיות של רכבת ישראל בנוגע להעלאת גלשנים לרכבת: ניתן להעלות גלשני גלים (בלבד) לרכבת, תחת התנאים הבאים: 1- בימים…
November 21, 2013
NewZ מערכת ISM

אתר הגלישה הציוני ורכבת ישראל מציגים:

גלשנים ברכבת! אחרי כמעט שנה של עבודה קשה החלום הופך למציאות ורכבת ישראל פותחת את שעריה לגולשי הגלים! החורף שעבר היה…
August 28, 2013
Lowers
NewZ מערכת ISM

כמה אתם מוכנים לשלם בשביל להגשים חלום?

אם החלום שלכם הוא לגלוש על אחד הגלים הטובים בעולם עם רוב מצ'אדו לעיניהם של עשרות אלפי צופים בכל העולם אתם יכולים להפוך…

הגל שלי ואני

איזה סוג של גולשים אנחנו ואיך בדיוק התפתחנו להיות הגולשים שאנחנו? יכול להיות שהתשובה תפתיע אתכם.

b_590_0_16777215_00_images_בר-ווז_bondi-beach-sydney.jpg

בונדי ביץ' בסידני עושה חיקוי מוגדל של הדולפינריום

גולש ישראלי, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש? המציאות הישראלית ידועה בזה שהיא מולידה אנשים קשוחים עם חוצפה וניסיון חיים, כאלה שלא יתנו שיעבדו עליהם ואף פעם ולא יוותרו על שום דבר בקלות. לרובנו זה ההסבר ההגיוני, אותו אופי ישראלי שבולט בעיקר בכביש שמופיע בצורה דומה בין הגלים אבל מה התפקיד של הטבע בכל הסיפור הזה והאם ההסבר קשור יותר לטבעי מאשר לאנושי?

בכתבה לבלוג הגלישה  The Inertiaמנסה ניק קרול (כן, אח של טום) להסביר תופעה מיוחדת לה הוא קורא "סוד שש השניות". לקרול יש  ניסיון של יותר מ 30 שנה בעיתונות גלישה והוא מתמחה במבנה של גלשנים ובשינויים שעברו עליהם לאורך השנים, קרול מתמקד בכתבה שלו בהבדל שבין גולשים אמריקאים ואוסטרלים. קרול מנסה לפצח למה הגולשים האוסטרלים נחשבים לשיכורים גסים אלימים ואגרסיבים לעומת התדמית ההיפית והרגועה של חבריהם האמריקאים. ויחד עם זה אוסטרלים מאד מתאימים לפורמט של תחרויות והרבה התפתחויות טכניות בגלשנים:  V BOTTOM, הגלשנים הקצרים הראשונים, ושלוש החרבות שהומצאו על ידי סיימון אנדרסון – הגיעו דווקא מאוסטרליה. התשובה לפי קרול, היא בגלים.

בשביל לבדוק את הטענה שלו קרול משווה בין שתי רצועות חוף שהיו בית לתרבויות הגלישה הישנות ביותר בעולם. החוף הדרום מזרחי של אוסטרליה (אזור סידני והגולד קאוסט) מול החוף של דרום קליפורניה (LA, מאליבו, טרסלס) קארן מתייחס ספציפית לתופעה של גלים שנקראת פיריוד. ממש על קצה המזלג פיריוד הוא הזמן בין גל לגל, הנתון הזה נמדד על ידי המרחק מהסערה שייצרה את הגלים בשילוב עם העוצמה של הסערה הזאת והוא משפיע על העוצמה של הגלים. מזרח אוסטרליה מאופיינת בגלים שמגיעים מסערות בים הטסמני בין אוסטרליה לניו זילנד, שמפתפחות יחסית קרוב לחוף, סערות אלו יוצרות גלים בפיריוד נמוך לעומת דרום קליפורניה שמקבלת את הגלים שלה מסערות ענק שמתרחשות במרחק אלפי קילומטרים מהחוף באוקיינוס השקט ומייצרות סוולים בפיריוד ארוך שמגיעים ברכבות מסודרות אל החוף עם מרווחים גדולים ביניהם.

הסופות הקרובות לחוף מייצרות גלים שנשברים על החופים המעוקלים של אוסטרליה בפיזור, על הרבה פיקים, גלים שבריריים שמשתנים עם הגאות והרוחות. הפיריוד הקצר, בין 6 ל 8 שניות דורש מהגולשים להתאים את עצמם כל הזמן ולזוז ממקום למקום, או שאתה על גל או שאתה בדאק דייב או שאתה מחפש את השבירה. הגלים האלה בדרך כלל לא יותר גבוהים ממטר וחצי אבל הם מגיעים בלי הפסקה עם הרבה גלים בהתקפה. הגלים בקליפורניה לעומת זאת מגיעים מרחוק בפיריוד גדול של לפעמים 17 שניות בין גל לגל, עם הרבה התראה מראש לפני שהסוול בכלל מגיע. גלים שהמסע הארוך שלהם מנקה אותם והופך אותם לרצעות מושלמות שנשברות על רצועת חוף ארוכה שמורכבת בעיקר מהרבה פוינט ברייקים שבהם הגלים נשברים תמיד באותה נקודה ונשאר רק לחכות לסט הבא שיגיע בלי לזוז יותר מדי. הגלים באוסטרליה דורשים מהגולש לשנות כיוון לייצר מהירות ולבצע הרבה פניות על גל קצר וזוויתי בעוד שהגלים הארוכים של דרום קליפורניה מתגלגלים לאותו כיוון באותה מהירות ודורשים גלישה הרבה יותר מדודה של הורדת מהירות וקווים ישירים. קארן מציין שלמרות התדמית האגרסיבית של האוסטרלים, הסביבה האמריקאית הרבה יותר אגרסיבית ואלימה ולמעשה ההסבר היחיד ל"תוקפנות" האוסטרלית טמון בגלים. גולשים שחיים בתנאים של פיריוד נמוך הם רעבים יותר, יצירתיים יותר ותחרותיים יותר, קארן מציין ששלושה אלופי עולם אמריקאים (כולל אחד קלי סלייטר) מגיעים דווקא מהחוף המזרחי של ארה"ב שיש לו תנאים דומים יותר למזרח אוסטרליה מאשר לדרום קליפורניה.

b_590_0_16777215_00_images_בר-ווז_MalibuPier.jpg

מאליבו קליפורניה - גלי פיריוד ארוך נקיים ומסודרים 

אז איך רצועת החוף הצנועה שלנו משתלבת בתיאורה של קארן. הגלים בים התיכון נוצרים מסופות קרובות לחוף עוד יותר וחלשות יותר מהסופות בים הטזמני. בימי החורף החזקים יש נמצב בישראל מזכיר מאד את המצב באוסטרליה, לגל שלנו יש פחות כוח מגלי האוקיינוס הממוצע והפיריוד הכי ארוך שסופה מזרח תיכונית תגיע אליו הוא 10 שניות וזה נדיר מאד. הגלים באוסטרליה נפוצים מאד ולמרות שהם לא מזכירים את התפאורה החלומית של דרום קליפורניה הם מגיעים בתדירות גבוהה. אצלנו בקצה הים התיכון הקטן לא מתפתחות הרבה סופות והרעב לגלים הוא עצום, במיחד בקיץ. מתוך הגלים האלה התפתחה תרבות הגלישה הישראלית שיכולה להראות קצת אלימה לגולשים שגדלו במדינות אחרות או גולשים ישראלים שטיילו הרבה. דבר ראשון את כל הכללים של הגלישה אפשר לזרוק מהחלון. כשיש גלים היום ואתה לא יודע מתי יהיו שוב אז אתה לא תוותר על גל כי רק עכשיו חתרת מלמטה ואתה תצעק כמו משוגע עוד לפני שהתחלת לחתור, הסגנון הישראלי אם יש כזה, גם מושפע מהגלים שלנו: הרבה רגל קדמית, פמפומים ועמידה נמוכה על הגלשן. האופי שלנו ממשיך להיות מושפע מהגלים שלנו גם כשאנחנו בחו"ל. בסרט Promised Landאורן וייס העיר שהגולשים הישראלים כל כך רעבים לגלים שהם בחו"ל הם מתנפלים על כל גל ברעב עצום שלפעמים מרתיע את הגולשים המקומיים.

עוד מאפיין של הגולש בישראל הוא הנטייה לגלוש בחוף אחד. נכון שיש הרבה גולשים שחקרו את הארץ ובדקו הרבה חופים אבל רוב הגולשים נוטים להיות מזוהים עם חוף אחד או שניים בעיר שלהם. הנטייה הזאת קשורה לעובדה המוזרה שלמרות שארץ ישראל שלנו קטנה, נסיעה של 100 קילומטר לחיפה או לאשדוד שנתפסת כקפיצה קטנה בחו"ל נהפכת בארץ לטיול רחוק ומיוחד שנערך פעם או פעמיים בשנה. אבל לא רק, קארן מנגיד בין רצועת החוף הפתוחה והארוכה של דרום קליפורניה שבה גם יליד מאליבו יכול לנדוד עד לגבול מקסיקו בסן דייגו למפרצונים שמאפיינים את אזור סידני, גבולות טבעיים שעוצרים את הגולשים הצעירים על האופניים שלהם מלנדוד רחוק מדי. אצלנו אמנם אין מפרצונים אבל בין חוף גלישה אחד לאחר יש הרבה חופים מסולעים מדי, או רדודים מדי שאי אפשר לגלוש בהם ובין החופים האחרים מפרידים תשתיות לקויות, בסיסי צבא והאמא היהודיה שדואגת תמיד שתסע רחוק מדי. ככה שכל גולש בישראל גדל פחות או יותר בסביבה שלו. הדבר הזה יוצר חבורות מאד מובחנות של גולשים בחיפה, באשדוד, בנהריה, בהרצליה ובבת ים שמכירים אחד את השני טוב ושונים באופי ובסגנון מחבריהם שגרים לא רחוק בעיר אחרת.

 אז מה אני בעצם אומר? הרעב של הגולשים האוסטרלים הפך אותם לתחרותיים ולתופסי גלים מעולים. הבידוד הגיאוגרפי יצר כמה ממועדוני הגלישה הותיקים והחשובים בעולם האופי ההיפי והיחידני של הגולשים הקליפורניים הוחלף בגישה מאורגנת וחברתית לגלישה ואנחנו יכולים לראות את זה קורה גם בקרב הגולשים בישראל. למרות הגישה של אדם לאדם זאב שמרגישים לפעמים בין הגלים בישראל הקהילות הצעירות של הגולשים בארץ מתחילות לאט להגיע לבגרות מעוררת קנאה. הארגון להצלת החוף הדרומי בהרצליה שאיחד את מועדוני הגלישה של העיר ואפילו הפך לתנועה פוליטית, הקהילה השוקקת סביב חוף סוקולוב בנהריה ותנועת הגולשים אולי הכי מאורגנת בארץ בעיר שעבודה מאורגנת הפכה לסמל שלה, אשדוד. החיפוש אחרי הגלים והרצון להוציא כמה שיותר מהגלים הקצרים והחלשים הופך את הגולשים הישראלים למאד תחרותיים ולקוראי גלים מצויינים. גם השינוי בגלישה התחרותית בעולם עם מעבר ליותר איירים בתחרויות סוגר את הפער שנוצר בינינו לבין שאר העולם. הגלים הישראלים מקשים מאד על הגולשים ללמוד גלישת כוח אמיתית אבל הם מציעים המון הזדמנויות לעלות לאוויר. במהלך השנים הקרובות אפשר לקוות שהתעניינות הגדולה שיש היום בענף הגלישה תזרים עניין, כסף וארגון מסודר למסגרות התחרותיות הרבות שקיימות בארץ.

בתור אנשי ים אנחנו הופכים להיות חלק מהים שמקיף אותנו. חלק מאיתנו הרגיש ככה תמיד וגדל לתוך הגלים ואחרים מרגישים את זה מטפס עליהם לאט לאט. וכמו שבים יש דגים שקיימים בכל האוקיינוסים ויש דגים שקיימים רק במקומות מסויימים גם בישראל יש גולשים שנראה שיכלו לגדול בכל מקום ויש גולשים שלא היו יכולים להיוולד בשום מקום אחר. אז פעם הבאה שאתם בים תנו שניה מחשבה לגלים ואיך שהם משפיעים עליכם בלי שאפליו תרגישו.

 

Share