November 21, 2013
NewZ מערכת ISM

חוקי העלאת גלשנים לרכבת

אלו ההנחיות של רכבת ישראל בנוגע להעלאת גלשנים לרכבת: ניתן להעלות גלשני גלים (בלבד) לרכבת, תחת התנאים הבאים: 1- בימים…
November 21, 2013
NewZ מערכת ISM

אתר הגלישה הציוני ורכבת ישראל מציגים:

גלשנים ברכבת! אחרי כמעט שנה של עבודה קשה החלום הופך למציאות ורכבת ישראל פותחת את שעריה לגולשי הגלים! החורף שעבר היה…
August 28, 2013
Lowers
NewZ מערכת ISM

כמה אתם מוכנים לשלם בשביל להגשים חלום?

אם החלום שלכם הוא לגלוש על אחד הגלים הטובים בעולם עם רוב מצ'אדו לעיניהם של עשרות אלפי צופים בכל העולם אתם יכולים להפוך…

פרוייקט 12 חודשי השנה - פברואר

פברואר הנה הסתיים לו ינואר הארוך לטובת פברואר הקצר. ט"ו בשבט בפתח. העולם עומד עדיין על כנו; בינתיים פלוני רקח ריח שעווה חדש, נוספו חמש דקות אור לעלטה וגולש הגלים עדיין מקלל את שעון החורף. פה ושם מבליחים ימים בהירים-תכלכלים. צבע הים, שקודם היה נתון להשפעת ערפילים אפורה, נמהל קמעה בתכלכל-טורקיז צלול.

בפברואר המים מגיעים לשיא הקור, 17 מעלות. ברררר... נדמה שהים התיכון נכנע סופית לאוקיינוס האטלנטי הקר, ובדומה לגולש הגלים, גם הוא מקלל ונזכר שפעם היה נפרד מכובש ענק קר זה. אין כמעט שום זכר למשב הקיצי שמגיע ממדבר סהרה.

אך עם זאת גולש הגלים יכול להיות מרוצה, אין הרבה גולשים במים. התפוצצות האוכלוסין של הקיץ מתפוגגת כלא הייתה, והמרחב הימי מספק מקום לנוכחותו. יש מספיק מקום לכולם להתחלק בעגלונות (גלים) שנעים בסדרות קצובות. שוררת אווירה מכובדת בין הגולשים, מכנה משותף על כך שהם, המעטים, נמצאים יחדיו במים הקרים, מעריכים את האחר על כך שהוא מקריב את מה שהם מקריבים. אך מאידך, בינו לבין עצמו, עולים בו ניצנים ראשונים של געגוע לחמימותה של החממית (שמש).

הגולשים לא מרבים בשיחה במים, קל וחומר בחורף, בניגוד לקיץ ששם עוד נשמעים ציוצים. דרך מחוות, תנועת הראש הם מתקשרים. ככה זה, למילים אין ערך מול הרוחות והעגלונות.

השחף, דגה וגולש הגלים דבר משותף להם בחורף, טובלים הם בביוב ללא המתרחצים הערניים של הקיץ. הגולש הישראלי הוותיק יכול לומר לך בדיוק מאיזו אסלה, מפעל, בסיס צבאי נשפך מי שופכין רק על פי ריחו וסוג תרכובתו; בחורף ריח זה נוכח אף יותר מהקיץ הדמוקרטי. אכן, לא משנה כמה תרבות תתווסף לאנושות, תמיד היא תחזור לבטוח ולמוכר – חוש הריח.

העגלונות בים התיכון צנועות הן כמו הדגה עצמה. חיים ממה שיש. אין הן ענקיות ומגלומניות כמו אצל אחיה בים האטלנטי או אצל דודה האוקיינוס השקט. מתגלגלות הן לחוף ומתות ללא רעש וצלצולים. אך כפי שאמרנו בינואר, גם בפברואר הים עדיין הפכפך, פעם גבוה, סוער ופעם סתם מסתתר בדממתו כמו סרטן נזיר בקונכייתו.

בחודשי החורף הקשים, ינואר ופברואר, גולש הגלים כמעט ולא יוצא מהמים לנוח. במים חום הגוף שלו נשמר בזכות האדרנלין הרב שהוא פולט, הוא חותר לא פעם רק כדי לשמר מצב זה, אם כי יש גולשים דחוסי אנרגיה ובשר שהקור הלאה מהם, תופעה שתמיד קנאתי בה בתור אחד דל בשר ששיניו וגופו משקשקים כמו מכונת כביסה. הקור לא מוציא את דעתו של האדם כמו החום, אלא מאבן אותו. אתה יכול פשוט לקפוא בישיבה על הגלשן רק מהעיסוק בלסלק אותו מראשך, אך כאן בדיוק החטא ועונשו, אתה סובל כפליים – גם בשכל וגם בגוף?!

עם יציאתו מהים מצליפות רוחות אטלנטיות בפניו וכפות רגליו החשופות. מדלג על החול הנוקשה והלח והמבודד ושם פעמיו לעבר המקלחת הקרה הקרובה. אם קר לו ממש אז יוותר על שטיפת גופו, אבל לא על שטיפת המלח מהשעווה והגלשן, טקס זה אורך ימים אצל הגולש, בדיוק כפי שמתקיימת עד עצם היום הזה האמירה נגד עין הרע "מלח מים" במזרח התיכון.

אז בהתזות מכוונות ומדויקות ישטוף עד שיעלם כל זכר לגבישי המלח. אחרי זה מקריב את עצמו למען חליפתו ונכנס למקלחת לשטוף את המלח מהחליפה. נס זה מדענים צריכים לבררו - איך בשתי התזות חסכוניות של מים מתוקים נושרים להם כל המלחים מהשעווה, גלשן והחליפה? אחר כך ממהר הוא כולו מלוח כמו דג הביתה וחולם על המקלחת החמה וארוחה דשנה.

על היבשה, בדרכו לביתו מנתר הוא על האספלט ומדרכות מול אזרחים מודאגים שמביטים בו בתמיהה מבעד לשמשות הרכבים. אין הוא מייחס להם חשיבות, דואג הוא שמא החליפה הרטובה תספיק להתייבש למחר? אין לך דבר נורא יותר מללבוש בבוקר קר חליפה רטובה!

* * *

לפי התמונות של ניסים אטון - לא צריך ללכת רחוק בשביל שלמות
לפי התמונות של ניסים אטון - לא צריך ללכת רחוק בשביל שלמות

משהגיע הביתה הןא מחלץ סוף סוף את גופו מהחליפה האדוקה כמו הייתה קשקשים של דג, שוטף שוב, הפעם במים חמים, היטב היטב מבפנים וגם מבחוץ, בין שבילי הדבק והתפרים עד שלא ישאר גביש מלח מסכן אחד! ורק אחרי זה מכניס את גופו תפוס שרירי השכמות למים הרותחים – אהה... נעים.

תוך שהוא גומע את כל שארית חום המים, עולה בו זיכרון נעים מהגל הטוב שתפס. חש סיפוק מעצמו. אחרי זה פותח בשיר זמר כלשהו שהשד יודע מהיכן הביא אותו, יוצא מהמקלחת, זך ונקי אחרי שהוריד מעצמו את המלח וכל הביוב של ישראל, ניגש למראה ובוחן את עצמו במראה ומבחין שחלק גופו העליון לבן - בעוד שצווארו שזוף? מאיפה צץ זה? אז אומר הוא לעצמו שיבוא האביב כבר כדי שיאכל לשזף את פלג גופו העליון שיתמזג היטב עם הצווארון הטבעי שנוצר לו בצוואר.

Share